©2019 by Sefer HaOmer ספר העומר. Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon
Search
  • Yehoshua Paul

1957 - Two Sought Adventure (פוסט בעברית)

1957. המאפיה האמריקאית והמחתרת האירית נוחלות כמה תבוסות גדולות. פריץ לייבר מפרסם את Two Sought Adventure.


"המבט היומי החטוף אל אפילת השקיעה הפך להיות חלק אינטגרלי מחייו." (פריץ לייבר, "Smoke Ghost").

1957 היא שנה מאד קשה ללה קוזה נוסטרה, המאפיה האמריקאית.

עד סוף השנה, רוב ראשי הפשע של המאפיה יקבלו כתבי אישום ורבים מהם יצטרכו להעביר את בסיס הפעילות שלהם לכלא פדרלי.

בצפון אירלנד, המחתרת האירית (ה-IRA) נמצאת בעיצומו של קמפיין גרילה, "Operation Harvest". מטרת הקמפיין להפיל את השלטון הבריטי ולאחד את אירלנד.

במהלך השנה, הארגון מבצע 341 מתקפות נגד מטרות צבאיות ותשתיתיות. המתקפה הכי דרמטית היא נסיון כושל לפשוט על תחנת משטרה בעיירה ברוקבורו.

14 אנשים משתתפים במתקפה, כמות סטנדרטית של יחידת גרילה בארגון. בהתחלה הקבוצה נוסעת לבנין הלא נכון. לאחר שהם מאתרים את הבנין הנכון, הפצצה שהם מניחים מסרבת להתפוצץ. אחד הרימונים שהם זורקים פוגע בבניין ונופל בחזרה מתחת למשאית שבה הם מסתתרים. השיא מגיע כשהקבוצה חונה את משאית הבריחה בטווח הירי של תת מקלע שפוצע אנושות שני אנשים מהיחידה: פרגל או'הנלון ושון סאות'.

התבוסות של המאפיה, בעיקר מפגש אפאלאצ'ין, יוצגו בסרטי קולנוע עתידיים כמו החברה הטובים ובואו נדבר על זה. שני בלדות פופולריות ייכתבו עבור חברי המחתרת האירית שנפלו: “Seán South of Garryowen” ו- "The Patriot Game".

מבחינתי יש חוט אחד משותף שמחבר בין התבוסות ששני הארגונים נוחלים: היעדרותם של הדמויות המפורסמות של פריץ לייבר, פאפהרד והעכברן האפור. אם שתי הדמויות האלה הידועות לשמצה היו מעורבות הדברים היו נראים מאד שונה עבור שני הארגונים.

"אני אף פעם לא אפסיק לכתוב. זהו אחד המקצועות שבהן זה עוזר להיות משוגע, ואפילו סנילי." (פריץ לייבר, The Best of Fritz Leiber)

פריץ רויטר לייבר ג'וניור (1910-1992) היה סופר פנטזיה, מדע בדיוני ואימה אמריקאי. הוא גם היה משורר, שחקן קולנוע, שחקן תיאטרון ומומחה שחמט. הכי חשוב: הוא היה אבי החרב והכושפות (מונח שהוא עצמו טבע ב-1961), תת-ז'אנר של פנטזיה.

סיפוריו מככבים בעמודי השער של המגזינים למעלה.

ההורים של לייבר היו שחקני קולנוע: פריץ לייבר (IMDB לפעמים מחליף בין האבא לבן) וויקטוריה ברונסון לייבר. לייבר הבן התחיל את קריירת המשחק שלו עם הוריו במקביל לקריירה הספרותית שלו.

ב-1936, הוא התחיל להתכתב עם ה. פ. לאבקרפט שעודד את הכתיבה שלו והשפיע על ההתפתחות הספרותית שלו לפני שנפטר מתת תזונה וסרטן המעי הגס.

לייבר המשיך לכתוב. התפוקה הגדולה ביותר שלו היתה בשנות הארבעים והחמישים שבהן יצר, לפי פול אנדרסון (סופר מדע בדיוני עטור פרסים), "הרבה מהמדע בדיוני והפנטזיה הכי טובים בתעשיה."

ב-1969, אשתו של לייבר, ג'ונקיל, נפטרה והוא נהפך לשיכור. לקח ללייבר הרבה מאד שנים להתגבר על מחלת האלכוהוליזם ובסוף התקופה הוא חיבר את Our Lady of Darkness, פנטזיה אורבנית על סופר אימה המחלים מאלכוהוליזם בעקבות מות אשתו.

מאד התפתיתי לסקר את הספר הזה או את אחד מספרי האימה האחרים שהוא כתב מכיון שהרבה מהכתיבה הכי טובה שלו נמצאת בז'אנר האימה. לדוגמא, הספר Conjure Wife שמספר על פרופסור במכללה שמגלה שאשתו, ובעצם כל הנשים, מחביאות את היותן מכשפות. עם זאת, לא יכלתי להתעלם משתי הדמויות שהן כנראה המורשת הכי גדולה שלו: פאפהרד והעכברן האפור. לדמויות אלו תהיה ההשפעה הכי משמעותית על משחק המבוכים ודרקונים העתידי.

"עדיפים חירות ודרך קרה מאשר אח חם ועבדות." (פריץ לייבר)

פאפהרד והעכברן האפור הם שני גיבורים מז'אנר החרב והכושפות שלייבר כתב במטרה לייצר גיבורי פנטזיה שאשכרה התנהגו כמו בני אדם אמיתיים. לפני זה, דמויות פנטזיה פופולריות בארה"ב נכתבו לפי הטמפלייטים של קונאן הברברי וטרזן.

פאפהרד הוא ברברי בגובה 2 מ' בערך שנוטה לחשוב באופן מאד מעשי. הוא מיומן בלחימה בחרב, יריית חצים תוך כדי רכיבה, שיט ושירה. העכברן הוא גנב צנום בגובה מטר וחצי שמיומן בדיבור מהבטן, חיסול שודדים באמצעות מקלעת ואיתור הרווח בכל הרפתקה.

שתי הדמויות הם נבלים שנהנים לבלות את זמנם בלהשתכר, לגנוב, להמר, להתחיל עם ברמניות, ולהלחם בתגרות פונדק, והם נוטים להיות לא יותר מדי בררנים לגבי האופי של מי שרוצה לשכור את שירותיהם – בקיצור, הרפתקנים טיפוסיים. סדרת הסיפורים שלהם היא כנראה השורה הכי חשובה בנספח N של מבוכים ודרקונים מורחב – המדריך לשליט המבוך.

"'חי הקיפוד', אמר הקטן וחייך ברשעות 'הם יחשבו פעמיים לפני שישחקו במארבים שוב!'" (פריץ לייבר, "The Jewels in The Forest")

אסופת הסיפורים הראשונה של פאפהרד והעכברן האפור היא Two Sought Adventure שיצא לאור ב-1957 ע"י חברת Gnome Press. הספר מכיל שבע סיפורים קצרים שכולם הופיעו לפני כן במגזיני פלפ. הסיפור הראשון הוא "The Jewels in the Forest" גירסה מורחבת עם שינוי שם של הסיפור הקצר הראשון של לייבר שראה אור ב-1938: "Two Sought Adventure".

שני הנבלים אוהבים להעביר את זמנם בעיירה הבדיונית לנקמר שם "מרמה היא דרך חיים ובוגדנות היא מסורת" – ולהסתכסך עם גילדת הגנבים היא חובה. בעת הימורים בפונדק הצלופח הכסוף, שתי הדמויות חוטפות קללה ונשלחות אל החוף השומם במשימה הרת גורל. יקח להם ארבעה סיפורים קצרים לשרוד ולחזור חזרה לעיר. בדרך הם יצטרכו לא להטרף, לגלות ארץ טבועה, להביס להקת רוחות רעבה ולהשמיד כת. ברגע שהם יחזרו ללנקמר, הם יוכלו להתמקד בלהפיק כמה רווחים.

הסיפורים עצמם הם מאד מיושנים ואני לא בטוח כמה קורא הפנטזיה המודרני יהנה מהם. פאפהרד והעכברן האפור מסתובבים בעולם פנטזיה טיפוסי. עם זאת, הם נשענים על השכל והמיומנויות שלהם כדי לשרוד ולשגשג ואין להם שום כוחות מיוחדים. היום נדמה שכל הדמויות חייבות להתחיל עם או לצבור בהמשך חפץ קסום או יכולת מיוחדת המאפשרת להן להתעלם מחוקי הפיזיקה. לייבר לא היה כזה נחמד, וטוב להזכר שלא חייבים להשתמש בקסמים כדי לנצח קרבות (ילדים היום).

האקשן עצמו הוא מהיר, אבל לא סוחף, ועדיין צריך לשים לב לכל שורה כדי לא לפספס כלום.

קריאת הספר הזה, עם דפיו הסדוקים, גרמה לי להתגעגע לימי המבוכים ודרקונים שלי שאף פעם לא באמת חוויתי (הרפתקה כאן, הרפתקה שם, אף פעם לא השתתפתי בקמפיין ארוך טווח).

אם אתם שחקן תפקידים זקן כמוני, אני ממליץ בחום לנסות להשיג חלק מהסיפורים של פאפהרד והעכברן האפור. הם מביאים איתם משב רוח חזק מהעבר.

כיום ניתן לאתר את הסיפורים האלו בסדרת החרבות שכוללת את:

אם אתם נהנים להאזין לספרי אודיו, ניל גיימן מקריא הרבה מהכרכים כך שזה בונוס נוסף.

אני מחכה לקרוא בכליון עיניים את הפאנפיקשן שאתם הולכים לכתוב שיתאר את ההרפתקאות של דמויות אלו עם המאפיה האמריקאית והמחתרת האירית. בינתיים אני מתחיל לדמיין.

#ספרהעומר2

4 views