Search
  • Yehoshua Paul

1912 - העולם שאבד

1912. החוקר הבריטי רוברט פלקון סקוט ואנשיו מגיעים למקום השני במרוץ לקוטב הדרומי. המשלחת הנורווגית בהנהגת רואלד אמונדסן הביסה אותו והגיעה ליעד 33 יום לפניו. במסע שלהם חזרה, תחושת התבוסה (והעדר מזון ודלק, וגם תנאי מזג האוויר הקשים) מביאה למותם של סקוט ועוד ארבעה אנשים מהמשלחת שלו.

הקוטב הדרומי לא היה האזור היחיד בעולם שחיכה שיחקרו אותו. רוב דרום אמריקה עדיין לא היתה על המפה. ב-1911, ההיסטוריון האמריקאי, היראם בינגהם, גילה את מאצ'ו פיצ'ו, עיר נטושה של תרבות האינקה מהמאה ה-15. ובמהלך השנים 1906-12, הקצין הבריטי, פרסי פוסט, העביר את זמנו בלחקור אזורים לא ממופים של בוליביה. פוסט היה חבר קרוב מאד של סר ארתור קונן דויל, והסופר השתמש בדיווחים שלו כדי לכתוב את העולם שאבד, ספר על מקום מפלט חבוי של דינוזאורים וגזעים אחרים מהתקופה הפרה-היסטורית.

סר ארתור איגנטיוס קונן דויל (1859-1930) היה סופר בריטי המוכר בעיקר בגלל סיפורי הבלשים שלו על שרלוק הולמס. דויל כתב ארבעה ספרים מלאים ומעל 50 סיפורים קצרים עם הבלש המפורסם ועוזרו הנאמן דוקטור ווטסון. סיפורי הולמס היו רק חלק מהכתיבה של דויל. הוא כתב גם פנטזיה, מדע בדיוני, מחזות, סיפורי אהבה, שירה, ספרי עיון וגם סיפורי היסטוריה, כמו הסיפור הקצר "J. Habakuk Jephson's Statement" על תעלומת המרי סלסט, אניית סחר שנמצאה נטושה מול חופי פורטוגל ב-1872. רב החובל, הצוות והנוסעים נעלמו ללא הסבר הגיוני והציוד היקר שהיה על הספינה לא נשדד.

דויל התחיל את הקריירה שלו כרופא. הוא שירת כמנתח בספינה SS Mayumba במהלך מסע למערב אפריקה. לאחר שעזב את הצי הבריטי, דויל ניסה ללא הצלחה למצוא עבודה כרופא עצמאי. במהלך התקופה הזאת, דויל הביע עמדות חריפות בעד חיסוני חובה. הוא כתב מאמרים רבים שבהם הוא קרא לממשל לאמץ את המדיניות הזאת ויצא נגד מתנגדי החיסונים של התקופה שלו. בזמן שבו הוא המתין לחולים שיגיעו למרפאה שלו, דויל התחיל לכתוב וב-1886, פירסם את סיפור ההולמס הראשון שלו חקירה בשני, והשאר היסטוריה.

הדמות השלישית הכי מפורסמת של דויל היא פרופסור ג'ורג' אדוארד צ'לנג'ר, גאון אגרסיבי חם מזג ומתנשא המככב בסדרה של סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה. הדמות של פרופסור צ'לנג'ר מבוססת על פרופסור לפיזיוליוגיה, ויליאם רותרפורד, ופרסי פוסט, הקצין הבריטי שהוזכר מקודם.

ב-1911 דויל השתתף בהרצאה שפוסט העביר בחברה הגיאוגרפית המלכותית (אגודה מדעית בריטית לקידום גיאוגרפיה). הוא מאד התרשם מהתיאורים של "המחוז הנידח קאופוליקאן" (שהיום נקרא Huanchaca Plateau) בבוליביה – מקום מסוכן עם יערות בלתי חדירים. פוסט ראה שם "עקבות מפלצתיים שמקורם לא ידוע". ההרצאה הזאת, ולאחר מכן המשך התכתבות עם פוסט, הובילו את דויל לכתוב את "העולם שאבד" (תורגם ע"י הוצאת כתר ב-1986), הספר הראשון שלו עם פרופסור צ'לנג'ר.

פרופסור צ'לנג'ר בחדר העבודה שלו - צויר ע"י הארי ראונטרי

העלילה של "העולם שאבד" כתובה בגוף ראשון דרך נקודת מבטו של אדוארד מאלון, עיתונאי אירי צעיר שכותב עבור ה-Daily Gazette. מאלון מחפש דרך להרשים את גלדיס, אישה שהוא מאוהב בה מעל הראש, אבל היא רק מעוניינת באנשים שיש להם מעשי גבורה מעצבי פני עולם בקורות החיים שלהם. הצורך של מאלון להרשים את גלדיס מובילה אותו לפרופסור צ'לנג'ר, זואולוג עם רעיונות מופרכים המפריח סיפורים על גזעים אבודים. צ'לנג'ר שונא עיתונאים והפגישה הראשונה בינו לבין מאלון נגמרת באלימות. כשמאלון מסרב לנקוט נגד צ'לנג'ר בהליכים, צ'לנג'ר נפתח קצת ומסכים להזמין אותו אליו הביתה, שם הוא מספר לו על המסע המיסתורי שלו למחוז נידח בדרום אמריקה שבו הוא ראה דינוזאורים. לאחר כמה תפניות בעלילה, מאלון מוצא את עצמו במסע דומה כדי לגלות את "העולם שאבד" ולדווח עליו לעולם וגם כדי להרשים את גלדיס אהובתו.

אני מאד נהניתי מהספר – גם מהדמויות וגם מההרפתקה עצמה. ההתנהגות הפזיזה של פרופסור צ'לנג'ר בשילוב עם הגישה המתנשאת שלו שהוא מסוגל לגבות עם טיעונים אינטילגנטיים מובילה למצבים מצחיקים בטירוף (המצאת עובדות מזויפות כדי לחשוף את מאלון הסמוי). מאלון, העיתונאי המאוהב, הוא זה שצריך לרסן את הפרופסור ולמנוע ממנו להרוג את כולם בטעות. אבל, הם רק חצי מהמשתתפים במסע. יש גם את פרופסור סמרלי, הגירסה הפחות חכמה של פרופסור צ'לנג'ר שחי בהכחשה, ולורד ג'ון רוקסטון, האדם היחיד בחבורה שיודע להשתמש ברובה. ההרפתקה עצמה כוללת בגידה, דינזואורים, אנשי מערה, הניצחון האוליטמטיבי של האדם המודרני בגלל רובים, והרבה פטרודקטילים. דויל לא מאכזב. ספילברג אולי הצליח להנדס פארק, אבל סר ארתור קונאן דויל מראה ששום דבר לא מנצח את הדבר האמיתי.

מתקפת פטרודקטילים - צויר ע"י הארי ראונטרי

העומר היום הוא הוד שבגבורה. אישית אני חושב שמסע לארץ פרא אבודה מלאה סכנות נותן לנו את שתי המידות האלו בשפע. היה צריך הרבה מאד גבורה כדי לנסוע לעולם שאבד, לשרוד את הסכנות שלו ולחזור משם בחיים, אבל לאחר שהם מצאו את הגבורה הזאת, הדמויות זכו לחוות את ההוד המתגלה בבריאותיו של הקב"ה שעד עכשיו היו חבויים מעיני האדם המודרני. רובנו צריכים הרבה מאד אומץ לצאת מאזור הנוחות שלנו, בין אם זה לחקור ג'ונגל חבוי, או לפעמים פשוט כדי לצאת מהבית. אבל אם אוזרים את האומץ לקחת את הצעד הראשון ולפקוח את העיניים לכל מה שיש לעולם להציע, ההוד של מה שמוצאים בהמשך מעתיק את הנשימה ומצדיק כל רגע במסע.

9 views

©2019 by Sefer HaOmer ספר העומר. Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon