Search
  • Yehoshua Paul

1906 - מסע הפלאים של נילס הולגרסון עם אווזי הבר

1906. שוודיה נמצאת בעיצומו של משבר לאומי. בשנה הקודמת, הנורבגים הצביעו בעד פרישה מהאיחוד השוודי-נורבגי כדי ליצור מדינה עצמאית משלהם. היציאה נעשתה בצורה דיפלומטית ללא שפיכות דמים, אבל עדיין רבים בשוודיה הרגישו שהכבוד הלאומי נפגע.

באותה תקופה כוחות הליברליזם פעלו בעוצמה לבצע רפורמות מקיפות בחברה השוודית. בריקסדג (הפרלמנט השוודי) דנו במתן זכות הצבעה אוניברסלי לגברים. הצבא השוודי עבר מהפכה ארגונית, מיסי קרקע בוטלו, וביטוח חובה לעובדים התחיל להכנס לתוקף.

בתי הספר גם הם היו יעד לשינוי. ביקורת רבה הושמעה כנגד המקראה הקיימת בבתי הספר היסודיים בגלל היעדר דמיון, שיטות לימוד מיושנות וכי הילדים פשוט לא היו מעוניינים לקרוא אותו. הוא היה כתוב בשפה של מבוגרים.

ב-1902,ארגון מורי בתי הספר היסודיים של שוודיה החליט להתמודד עם הביקורות הרבות שהופנו כלפי המקראה וביקש מסלמה לגרלף לכתוב ספר גיאוגרפיה חדש עבור ילדי היסודי. הספר היה צריך להציג את שוודיה באופן שיצית את הדמיון של התלמידים ויגרום להם להתאהב במדינה שלהם. בתקופה ההיא, היה גל הגירה גדול של שוודים לארה"ב ורבים קיוו שהספר החדש יעזור בצמצום התופעה. אחרי ארבע שנים, ב-1906, לגרלף סיימה את המשימה שלה ושחררה את מסע הפלאים של נילס הולגרסון עם אווזי הבר.

סלמה לגרלף (1858-1940) היתה סופרת ומורה שוודית. היא נולדה למשפחה מהמעמד הגבוה וחונכה בבית. סבתא שלה עזרה לגדל אותה והטמיעה בה אהבה מוקדמת לסיפורי פיות ופנטזיה. אחרי שהתבגרה, לגרלף למדה חינוך בשטוקהולם ועבדה כמורה בתיכון של בנות וזה היה גם הזמן שבו שהתחילה לכתוב.

לגרלף הוציאה לאור את הספר הראשון שלה Gosta Berling's Saga ב-1891, לאחר שניצחה בתחרות כתיבה. המהלך הזה התניע את הקריירה הספרותית שלה. הוא משך את תשומת הלב של משקיעים חיצוניים והם איפשרו לה להתמקד יותר בכתיבה שלה.

לגרלף טיילה הרבה ברחבי העולם, והמקומות שבהם ביקרה הפכו לנושאים של הספרים שלה כמו ירושלים שנכתב בעקבות ביקור של לגרלף במושבה האמריקאית בירושלים ב-1900. מבקרי הספרות התחילו להשוות בין לגרלף להומרוס ושייקספיר ועם הזמן היא זכתה גם בפרס נובל לספרות עבור הכתיבה שלה. לגרלף היתה האשה הראשונה בהיסטוריה לזכות בפרס.

בחזרה ל-1902. ארגון מורי בתי הספר היסודיים של שוודיה פנה ללגרלף בגלל שהיה לה רקע בהוראה. מהר מאד, לגרלף גילתה שהכתיבה של הספר הופכת להיות אתגר הרבה יותר גדול ממה שציפתה. לגרלף היתה רגילה לכתיבה של ספורת. לא היה לה שום נסיון בכתיבה של תוכן שהיה צריך להיות 100% נכון מבחינה עובדתית. אמנם, היא עצמה היתה שוודית מבטן ומלידה, אבל הספר הזה הצריך כמויות אדירות של מחקר על כל האספקטים השונים בכל אחד ממחוזותיה הרבים של שוודיה - יותר מהידע הכללי שהיה ברשותה כשהתחילה לכתוב. כדי לעזור במשימה, הוועדה שביקשה את הספר שלחה ללגרלף הרבה מאד חומר עזר ובנוסף לגרלף עצמה ערכה שני מסעות שונים ברחבי שוודיה ב-1903 ו-1904.

כאשר היא סיימה בסוף את המשימה שלה ב-1906, היא החזיקה בידיה את מסע הפלאים של נילס הולגרסון עם אווזי הבר, ספר לימודים המספר את סיפורו של נילס הולגרסון הצעיר, נער עצלן שהעדיף מעשי שובבות על פני לימודים ועבודה קשה. בתחילת הספר, נילס מסתבך עם גמד המכווץ אותו לגודל של סנאי קטן כדי ללמד אותו לקח ואז נילס מגלה שבגודלו החדש הוא יכול לדבר עם בע"ח. זהו תחילתו של מסע מופלא שבו נילס, ואווז בית מהחווה שלו, מרטין, מצטרפים ללהקת אווזי בר שעפים דרך כל המחוזות של שוודיה כחלק מההגירה השנתית שלהם צפונה ללפלנד. במהלך המסע, נילס והקורא לומדים הרבה שיעורים חשובים על המדינה ועל החשיבות של התנהגות יפה כלפי בני אדם ובעלי חיים.

לספר היתה השפעה עצומה על השוודים. הוא הפיח רוח חדשה בגאווה הלאומית השוודית שהיתה בשפל קשה לאחר הפרישה של נורבגיה וכתוצאה מכך נעשה רב מכר מיידי במדינה. הספר אמנם חטף ביקורת כשיצא לאור בגלל כמה טעויות עובדתיות לגבי בע"ח (אווזים לא חיים יותר ממאה שנים) והשילוב של אלמנטים מסיפורי פיות לתוך ספר לימודים, אבל אלו לא הצליחו לגרוע מהפופולריות של הספר. "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" תורגם להרבה מאד שפות (כולל עברית), עובד לסרט אנימציה, לסרטי לייב אקשן ואפילו לסדרת אנימה שתורגמה לעברית ושודרה בישראל, בטלוויזיה החינוכית, בשנות השמונים והתשעים. עד שנת 2015, הדמות של נילס הופיעה על הצד התחתון של שטר העשרים קרונה השוודי.

הספר הזה היווה אתגר קריאה עבורי מהרבה מאד סיבות. קודם כל, מדובר בספר לימודים, לא ספר קריאה, ואני חושב שכוונת המחברת היתה שהקוראים ילמדו/יקראו את הספר במשך שנת לימודים שלמה - לא השבוע שאני הקדשתי לזה. המסע של נילס הוא הרעיון המרכזי בספר, מסע שנדחף הצידה יותר מדי פעמים כדי לספר לנו פריט ידע שוודי כזה או אחר שכמעט ולא קשור לסיפור המרכזי ובכלל לא קשור למה שקורה באותו רגע לנילס. עוד בעיה שהיתה לי עם הספר היא התרגום שאפילו ב-1906 היה נחשב לאנגלית מאד ישנה. הספר תורגם ב-1913, אבל אני הרגשתי שאני קורא ספר שיצא ב-1850, כאילו שיותר מששים שנות אבולוציה בכתיבת ספרות ילדים דילגו על התרגום של הספר. הספר מרבה לקרוא לנילס "thumbie-tot" והאווז מרטין נקרא "Goosey-gander" וזה היה כאב ראש לקרוא. הקושי האחרון שלי עם הספר הוא שמדובר בספר גיאוגרפיה ולי אין מושג לגבי גיאוגרפיה שוודית. הספר שאני קראתי לא כלל מפה וכמעט כל פרק הוכרחתי לעצור ולחפש באינטרנט את המקום עליו אני קורא כדי להבין יותר טוב את הסיפור. כנראה שהייתי נהנה יותר מהספר אם הוא היה מתורגם לאנגלית מודרנית עם צילומים צבעוניים של המקומות השונים ברחבי שוודיה, אבל זה לא היה הספר שקראתי.

העומר היום הוא יסוד שבחסד ו"מסע הפלאים של נילס הולגרסון" מספק לנו את שתי המידות האלו בשפע. אחרי שתקראו את הספר, תדעו הרבה יותר על הגיאוגרפיה וההיסטוריה של שוודיה ב-1906 משאי פעם חלמתם ובמהלך הדרך תקבלו כמה שיעורים חשובים על חסד לבעלי חיים ובני אדם - בתנאי שלא תרדמו תוך כדי קריאה. במחשבה שניה, אולי עדיף להפנים את המסרים האלו מהאנימה של החינוכית במקום.

12 views

©2019 by Sefer HaOmer ספר העומר. Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon