©2019 by Sefer HaOmer ספר העומר. Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon
Search
  • Yehoshua Paul

1905 - The Gods of Pegana (פוסט בעברית)

1905. באירלנד, מפלגת השין פיין ("אנו עצמנו") מיוסדת במטרה לאחד את הקבוצות האיריות הלאומניות השונות. החלום האירי של ממשל-עצמי מתחיל לצבור תאוצה. שתי הצעות חוק בעד שלטון עצמי לאירלנד כבר הגיעו לפרלמנט הבריטי ונדחו. ישנה ההתעוררות לאומנית של התרבות האירית. התעוררות המורכבת ממאמצים להחיות מחדש את השפה הגאלית אירית (בערך באותה תקופה בה אליעזר בן יהודה מתחיל להחיות מחדש את השפה העברית), מאהדה גוברת למשחקי ספורט איריים ומהתחייה הקלטית - תנועה אמנותית/ספרותית המעוררת עניין מחודש בתרבות הקלטית.

התחייה הקלטית היתה אוסף של תנועות וזרמים שפרחו בשלהי המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים שהורכבו מאמנים וסופרים רבים ששאבו השראה מהמסורות הגאליות, ולשיות וקלטיות כדי לייצר ספרות ואמנות אירית חדשה. ההתגלמות הכי מובהקת של התחייה הקלטית היא כנראה התחייה הספרותית האירית, שהצליחה לעורר הערכה מחודשת לספרות אירית ולשירה אירית. בין הכותבים היותר בולטים של התחייה הספרותית האירית ניתן למנות את ו. ב. ייטס, ליידי גרגורי ולורד דאנסיני, סופר שפרץ לזירה הספרותית ב-1905 עם ספרו הראשון The Gods of Pegana (מאויר ע"י סידני סיים).


אדוארד ג'ון מורטון דראקס פלנקט, הברון ה-18 של דאנסיני (1878-1957), הידוע בכינויו כ"לורד דאנסיני", היה סופר אנגלו-אירי המוכר בעיקר בגלל הספרים הרבים שכתב בתחום הפנטזיה המודרנית. במהלך חייו, לורד דאנסיני כתב והוציא לאור מאות ספרים, מחזות, סיפורים קצרים ומאמרים. בשנות העשרה של המאה הקודמת, הוא נחשב לאחד הסופרים החיים הגדולים ביותר בשפה האנגלית.

לורד דאנסיני מוכר בעיקר כמי שסלל את הדרך לפנטזיה המודרנית לפני שהתחום הפך לז'אנר מוכר. הוא היה אחד הסופרים המודרנים הראשונים ליצור עולמות בדיונים נפרדים שבהם הוא יכל לאכלס דמויות. הספר הכי מפורסם שלו הוא בתו של מלך ארץ האלפים (יצא לאור בעברית ע"י הוצאת אודיסיאה ב-2005), ספר שחלק מהמבקרים אמרו עליו שהוא משתווה ל-שר הטבעות.

הספר The Gods of Pegana היא סדרה של סיפורים קצרים מקושרים העוסקים בפנתיאון אלים בדיוני השוכן בפגאנה והאיטראקציה שלהם עם העולם של בני התמותה. הסיפורים מתחילים עם איך ש-MANA-YOOD-SUSHAI (או בקיצור MYS), האל הראשון בורא את שאר האלים ואת פגאנה. לאחר מכן, סקארל המתופף יוצר תוף ומתופף בו כדי להרדים את MYS. MYS יישן כל עוד סקארל מתופף בתוף שלו. כאשר סקארל יפסיק לתופף, MYS יתעורר, ישמיד את האלים ויתחיל את תהליך הבריאה מחדש.

כדי להעביר את הזמן עד סוף הבריאה בו הם יושמדו, האלים בוראים את העולמות, את השמש והירח, את כוכב השביט וכוכב הצפון ובסוף את כדור הארץ. מאוחר יותר קיב, אחד האלים, בורא את החיות ואת האדם כדי לשחק אתם. בזמן שקיב מייצר חיים, סיש, אל הזמן, הולך אחריו וגורם לדברים להזדקן. אחרי סיש, בא מנג, אל המוות, שמטרתו להביא מוות לחיים שקיב בורא.

אחרי הסיפורים על האלים השוכנים בפגאנה, באים הסיפורים על אלף אלי הבית, מסדר נמוך יותר של אלים השוכנים בבתים של אנשים. אחרי הסיפורים האלו באים סיפורים על אינטראקציות של בני האדם, כהנים ונביאים עם האלים. הספר מדגיש שבני האדם אינם מסוגלים לדעת את רצון האלים באותה מידה שהאלים עצמם לא מסוגלים לדעת את הרצון של MYS (למה הוא ברא אותם ומה המטרה שלו). אבל עדיין בני האדם מצפים מהכהנים שימשיכו להתפלל.

ההשפעה של התחייה הספרותית האירית ניכרת מאד בסגנון הכתיבה של הספר שמאד מזכירה מסורת בעל-פה שמועלית על הכתב. לשפה יש תחושה ארכאית והיא כתובה בסגנון של טקסט דתי עם מאפיינים ערטילאים. עוד השפעה של התחייה האירית היא היצירה של פנתיאון אלים פגאני בדיוני המהדהד את היצירות של סופרים אירים אחרים, שותפים לתחייה הספרותית, ששאבו השראה מאירלנד הקדם-נוצרית הפגאנית, תקופה שבה הקהילות הקתוליות והפרוטסטניות היו מאוחדות. עם זאת, The Gods of Pegana עומד נפרד משאר הספרים של התחייה האירית בכך שהוא לא לוקח כלום מהאגדות האיריות הילידיות. פגאנה הוא מקום בדיוני לגמרי. האלים שם הם לא אלים מערביים או אלים מזרחיים, הם משהו שונה וייחודי, דבר שתורם להבליט את הספר משאר הספרות שנכתבה בתקופה הזאת.

אני נהניתי כשקראתי את הספר. הסיפורים הם מאד קצרים (רובם פחות מאלף מילים), אבל יש להם משקל רב. הסיפורים הרגישו כמו מיתוסים יווניים הכתובים בשפה של סיפורי אלף לילה ולילה. בהתחלה ניסיתי למפות בראש שלי את היקום של פגאנה ואת היחסים בין האלים והישויות השונות, אבל מהר מאד ויתרתי. זה כמו לנסות למפות את ארץ החלום של ניל גיימן. במקום זה, בחרתי להתמקד בסיפורים עצמם - לא איפה הם מתרחשים - ואיך הם גרמו לי לחשוב ולהרגיש וזה העצים עבורי משמעותית את הנאת הקריאה.

העומר היום הוא הוד שבחסד. ב-The Gods of Pegana יש הוד בשפע. לורד דאנסיני ברא יקום בדיוני מאפס ואכלס אותה עם פנתיאון שלם פרי דמיונו. חסד, לעמת זאת, חסר מאד. MYS אדיש לאלים אותם ברא, ולאלים עצמם לא באמת אכפת מבני האדם - נוצרנו ככלי משחק עבור קיב. אבל בני האדם הם שונים. אנו מסוגלים לחסד. אם לאלים חסר את המידה של חסד, בני האדם הם אלו שיכולים למלא את החלל החסר ולהפיץ חסד ברחבי העולם.

9 views