Search
  • Yehoshua Paul

1904 - מזון אלים

1904. האנושות מתחילה להראות את כוחה. ארה"ב מתחילה לבנות את תעלת פנמה והנרי פורד קובע שיא מהירות חדש לכלי רכב - 147 קמ"ש. בסנט לואיס מתקיימים המשחקים האולימפיים הראשונים של המאה העשרים. בניו יורק יש את תחרות פיתוח הגוף (בודיבילדינג בלע"ז) הגדולה הראשונה. מייסדים את פיפ"א.


בזירת הפוליטיקה העולמית, תיאודור רוזוולט נבחר להיות נשיא ארה"ב, והתנועה הסוציאליסטית העולמית מיוסדת לאחר שבאותה שנה נוסדה גם המפלגה הסוציאליסטית של בריטניה הגדולה.

בתוך כל השינויים העצומים האלו, הנרי ג'ורג' (ה. ג.) וולס מחליט שהוא כותב אלגוריה סאטירית על ההשתלטות הסוציאליסטית הבלתי נמנעת, מזון אלים, ספר מדע בדיוני על התגלית של תחליף מזון המגדיל צמחים, בע"ח וגם בני אדם לממדים ענקיים.

ה. ג. וולס הוא סופר הראוי לסדרת פוסטים משלו. וולס היה סופר אנגלי ואחד מהאבות המייסדים של ז'אנר המדע בדיוני, ביחד עם ז'ול ורן והוגו גרנסבק. וולס היה סופר פורה שהצליח להוציא מתחת ידו עשרות ספרים וסיפורים קצרים, אבל הוא לא הגביל את עצמו לסיפורת בלבד. הוא כתב גם סאטירות, ביקורת חברתית, ביוגרפיות, שני ספרים על משחקי מלחמה ואת האוטוביוגרפיה של עצמו. דף הויקיפדיה על הביבליוגרפיה של וולס הוא ארוך מאד!

וולס היה עתידן עם דמיון רב. הוא חזה איך מטוסים, טנקים, פצצות גרעיניות, מסע לחלל, טלוויזיה לווינית ואינטרנט הולכים לעצב מחדש את העולם. כבר ב-1937, הוא חשב על הרעיון של ויקיפדיה. וולס חשב שמאגר מידע כזה יוביל לשלום עולמי. הדמיון שלו גם הכיל מקום למסע בזמן, פלישות חייזרים, את היכולת להפוך לבלתי נראה, והנדסה ביולוגית. וולס הביע את הרעיונות וההמצאות האלו בהרבה מהעתידים האוטופיים והדיסטופיים שכתב.

כשזה הגיע לפוליטיקה, וולס היה סוציאל-דמוקרט מוצהר שהכתיבה הפוליטית שלו השפיעה, בין השאר, על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם שאומץ ע"י האו"ם ב-1948. הוא הרבה להביע את הדעות הפוליטיות שלו באמצעות סיפוריו ולא התבייש בכך. הסופרת ווירג'יניה וולף הוכיחה אותו על כך. דעותיו הפוליטיות של וולס לא גרעו מהפופולריות שלו. להפך, הוא מנה בין מעריציו שונאי סוציאליזם מובהקים כמו וינסטון "הסוציאליזם היא פילוסופיית הכשלון" צ'רצ'יל. וולס חזה עולם שבו כל הבדלי המעמדות יבוטלו ולאף אחד לא ישנה לאלו הורים נולדנו. את הרעיונות האלו הוא מציג בספרו מזון אלים (הספר תורגם שלש פעמים בעברית, כאשר האחרון היה ב-2004 ע"י הוצאת אסטרולוג).

הספר מחולק לשלשה חלקים ומספר את הסיפור על איך שני מדענים, מר בנסינטון ופרופסור רדווד, מנסים לגלות חומר המסוגל להתניע גידול רציף, מצליחים מעבר לחלומות הכי פרועים שלהם ואז מאבדים שליטה.

בחלק הראשון "The Discovery of The Food" (באנגלית כי אין לי גישה לתרגום), הספר מציג את שני המדענים ואת התגלית שלהם שבעקבותיו הם מייצרים תחליף מזון, המקבל את השם הפופולרי "Boomfood". מדובר בחומר שכל דבר חי הנחשף אליו מתחיל לגדול באיטיות ובהדרגתיות לממדים שהם בין פי ששה לפי שמונה מהגודל הטבעי שלו. הם מיד מאבדים שליטה על החומר והתוצאה היא מגיפה של צרעות, צבתנים ועכברושים ענקיים וגם גפן המאיים להשמיד את המעבדה שלהם. רדווד, לפני שהוא מבין את ההשלכות המלאות של החומר, מחליט להאכיל בו את הבן שלו. כתוצאה מהתגלית, החברה האנגלית נאלצת להסתגל לגירסאות ענקיות של הכל בערך. מכיון שהוא רק מאיץ גידול קיים ולא מתניע גידול חדש, החומר פועל רק על ילדים ולא על מבוגרים שכבר הגיעו לסוף תהליך הגדילה שלהם.

החלק השני, "The Food in the Village" מספר על עיירה בריטית קטנה הנאלצת להסתגל לילד הענק בקרבה. הסיפור של העיירה משמש כדוגמא ייצוגית של כל מה שקורה בשאר המדינה. וולס משתמש בחלק הזה כדי לעקוץ את האצולה הבריטית הכפרית ואת הכנסיה האנגלית.

החלק השלישי והאחרון, "The Harvest of The Food", מספר את סיפורם של הענקים המבוגרים שכבר הגיעו לגובה של שנים עשר מטר והם חזקים וחכמים בהתאם. הענקים עכשיו צריכים למצוא את מקומם בעולם. בשלב הזה יש רק מספר קטן של ענקים לעומת מליוני בני אדם רגילים. החברה הבריטית רואה בהם עכשיו איום ומעלה לשלטון פוליטיקאי שמרני קיצוני, קטרהם, שהמטרה היחידה שלו היא להשמיד את ה-Boomfood ולבטל את כל השינויים שהחומר חולל.

הספר פועל בשני רבדים ולא צריך להיות סוציאליסט כדי להנות מהם. על פניו מדובר בסיפור כיפי על איך תגלית מדעית הביאה לעולם גזע חדש של ענקים. הרובד הזה הצליח להצית את הדמיון שלי וראיתי בעיני רוחי את כדור הארץ מחולק לשני גזעי אנושות. חשבתי על חברות בהן האנשים אימצו את הענקיות, האכילו את הילדים שלהם ב-Boomfood ולמדו לחיות בדו-קיום. תהיתי מה הענקים בחברות אלו ייצרו ואיך ערים אנושיות יעוצבו מחדש כדי להתאים את עצמן לממדים החדשים של האוכלוסיות שלהן. האם יהיו תכניות להשבחת הגזע במטרה לייצר ענקים חדשים? מה יקרה כאשר האנושות תגלה את הדרך להגיע לחלל והענקים יבינו שבני אדם רגילים הולכים להגיע לכוכבים קודם? גם ניסיתי לדמיין איך חברות אחרות, הדוחות את הענקים ישרדו כאשר הערים והכפרים יצטרכו להתמודד עם פלישה של צמחים וחיות ענקיות וחשיפה אקראית לחומר תהפוך את הילדים ללכאורה מפלצות. בו זמנית המקומות האלו ימצאו את עצמם חיים בצל המאד אמיתי של כל אותן מדינות שכנות שבחרו לאמץ ענקיות. רק כשקראתי את הספר הזה הבנתי עד כמה רעיון הגדילה חסר היום בספרות המדע בדיוני.

הספר הוא גם סאטירה על החברה הבריטית והפוליטיקה של התקופה. וולס מכניס המון הומור בריטי לתוך הספר כדי להעביר את הנקודות שלו. Boomfood הוא מטאפורה לסוציאליזם, רעיון כל כך חזק וברור מאליו שבלתי נמנע שהוא ישתלט בסופו של דבר על העולם. כל מי שנחשף לרעיון משתנה מיד או נעלם בתוך הסדר העולמי החדש, ולמרות שתהיה קצת חוסר יציבות בהתחלה, בסוף העולם ימצא את עצמו במקום טוב יותר (וכולנו נהיה ענקים).

סך הכל מאד נהניתי מהספר, ושוקל ברצינות לקנות עותק מודפס של הספר עבור הספריה שלי.

העומר היום הוא נצח שבחסד. נצח היא מידה טובה לתאר בו את הספר כי וולס כתב אותה לפני 115 שנה והיא רלוונטית היום באותה מידה שהיתה רלוונטית ב-1904. חסד היא מידה החסרה מאד בחברה הבריטית, לפחות לפי איך שהיא מוצגת בספר וזוהי מידה שה-Boomfood (סוציאליזם) של וולס תסייע לפתח אצלם ובכל שאר העולם.

17 views

©2019 by Sefer HaOmer ספר העומר. Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon