©2019 by Sefer HaOmer ספר העומר. Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon
Search
  • Yehoshua Paul

ברוכים הבאים לשנות השישים!

תחי המהפכה! שנות השישים הגיעו ואיתם רשימה ארוכה של מהפכות תרבותיות ולאומיות שיעצבו מחדש את העולם - ואת המדע בדיוני והפנטזיה.

"מה ששנות השישים עשו היה להראות לנו את האפשרויות ואת האחריות שהיתה לכולנו. התקופה לא היתה התשובה. היא רק הביאה לנו מבט חטוף על האפשרות". (ג'ון לנון)

במערב, הדור הצעיר מוכן לשינוי והוא עושה עבודה די טובה בלחולל אותו. לאנשים נמאס מהממסד השמרני הצרכני ששולח אותם למות במלחמות זרות בזמן שהוא מדכא כל רעיון שונה ומתנכל למיעוטים. הגיע הזמן למשהו שונה, והו כמה החברה מקבלת את זה בענק!

כל שנה מביאה איתה בשורה חדשה: המהפכה המינית, הגל השני של הפמיניזם, ההתנגדות הגורפת למלחמה בוייטנאם, והתנועות לקידום הזכויות של שחורים, היספאנים ולהט"בים אמריקנים.

התנועות עושות יותר מרק להאבק למען זכויות פורמאליות. הם גם מציגות שינוי בפרדיגמה – גאווה. במקום לטעון שהמיעוטים הם לא שונים מכל אחד אחר, הפעילים אומרים הפוך: שחורים, היספאנים ולהט"בים הם כן שונים ויש להם את כל הזכות שבעולם להיות גאים בזהותם.

אבל זה הרבה יותר מגאווה שמשלהב את לבבות בני האדם. מתפתחת תת-תרבות חדשה החוגגת את הרעיון של לנסות דברים חדשים שזה אומר עלייה בצורות חיים אלטרנטיביות כמו תרבות ההיפים הדוגלת באהבה חופשית, סמים פסיכדליים, בגדי טאי דאי, פרחים בשיער ולהיות שמח.

כל תת-תרבות חדשה צריכה מוזיקה משלה וכך היה גם בשנות השישים. בוב דילן והארי בלפונטה מובילים תחייה של מוזיקת הפולק האמריקנית. ז'אנרים פופולריים נוספים כוללים: להקות בנות, מוזיקת חוף, מוטאון, ושירים הומוריסטיים. בינתיים, על מוזיקת רוק אנד רול שומרת להקת הביטלס שחבריה מנגנים מוזיקה רועשת ולובשים מעילי עור. ב-1964, בעקבות הופעה בתכנית של אד סאליבן, הבילטמניה פושטת ברחבי ארה"ב ושיער ארוך אצל בגברים הופכת להיות האופנה החדשה.

התקופה החדשה מביאה איתה מגוון אפשרויות חדשות ותקווה לעולם טוב יותר – במערב. בשאר העולם, המלחמות והמהפכות הן עדיין עניין שבשגרה. מעולם לא ניתנה להן ההזדמנות להיעלם.

הפרצופים של הבודהות הושחטו במהלך מהפכת התרבות בסיןי

"שנות השישים אופיינו באמונה משכרת בפתרונות מידיים". (אודרה לורד)

מדינות העולם עוברות מלחמות ומהפכות רבות כשאת הראשונה רואים כבר בתחילת העשור, ב-27 במאי 1960, בטורקיה כשהצבא בראשות ג'מל גירסל מפילה את הממשל של אדנאן מנדרס. לאחר מכן:

  • 1961 ו-1963 – יש שני מהפיכות בדרום קוריאה ודרום וייטנאם שמובילות לשלטון צבאי זמני בכל מדינה.

  • 1967 – מהפכה צבאית ביוון של חבורת קצינים שרוצה להשליט דיקטטורה צבאית

  • 1967 – מדינת ישראל מנצחת במלחמת ששת הימים ומשיגה את השליטה בחבלי ארץ היסטוריים ואוכלוסיה פלסטינית עוינת.

  • 1969 – מועמר קדאפי מפיל את שלטון המלוכה בלוב ומייסד רפובליקה מזויפת.

אירועים חשובים נוספים כוללים את מהפכת התרבות בסין והתגברות תהליך הדה-קולוניזציה באפריקה. מהפכת התרבות היא הטיהור שמבצע מאו דזה דונג בכל מי שלא הסכים איתו בחברה הסינית שמוביל ללא מעט מעשי טבח וקניבליזם, וגם מצליח לשלוח את המדינה חזרה לעידן האבן. באפריקה,32 מדינות נוספות משיגות את עצמאותן לפני שמדרדרות לאנרכיה, קלפטוקרטיה, דיקטטורה ו/או מלחמת אזרחים - בעיות שהיבשת סובלת מהן עד היום.

כל האירועים האלו, תנועות תרבות הנגד במערב, וגם המלחמות ומהפכות של שאר העולם מתועדות באמנות, ספרות סדרות הטלוויזיה והסרטים של התקופה - כולל המדע בדיוני ופנטזיה.

"שנות הששים היום תקופה מרגשת גם עבור סופרים וותיקים וגם עבור סופרים חדשים, ועבור הקוראים. נדמה היה כאילו שכל הדלתות נפתחות." (אורסולה ק. לה גווין)

שנות הששים לא מדלגות על המדע בדיוני. במהלך התקופה הזאת, העידן החדש, יש גידול מאסיבי בכתיבה ניסיונית וזה מתבטא באופן ותוכן הכתיבה. בנוסף, הפוקוס עובר ממדע בדיוני קשה למדע בדיוני רך. מה זה אומר? הרבה יותר יצירות שחוקרות את מדעי החברה כמו סוציולוגיה ופסיכולוגיה וגם סיפורים פחות מדויקים ואמינים מבחינה מדעית.

מגזין New Worlds בעריכתו של מייקל מורקוק הוא המקור העיקרי לכל המדע בדיוני של העידן חדש. מורקוק רוצה להגדיר תפקיד חדש לז'אנר. הוא מרגיש שהסיפורים חסרים "תשוקה, עידון, אירוניה, אפיון מקורי של דמויות, סגנון מקורי וטוב, תחושה של מעורבות בחברה האנושית, צבע, דחיסות, עומק, ובאופן כללי, רגשות אמיתיים מהכותב." הסיפורים שלו ושל רבים אחרים פחות שואבים השראה מאלה שקדמו להם ויותר נכתבות כתגובה נגדם.

העידן החדש גם מביא איתו מגוון קולות חדשים כמו סמואל ר. דילייני, אחד מהסופרים השחורים האמריקנים הראשונים של מדע בדיוני. יש גם עלייה בכמות הסופרות ואנחנו עכשיו יכולים לקרוא את ג'ואנה ראס, אורסולה ק. לה גווין, וג'יימס טיפטרי ג'וניור. רבים מהיצירות של סופרות אלה, וגם דילייני, זוכות לקבל פרסי הוגו ונבולה שזה אומר הכרה מיינסטרימית רשמית בשינוי הכיוון של הז'אנר.

השינויים שהעידן החדש מחולל משפיעים גם על הנושאים שהסיפורים מתמקדים בהם. יש הרבה פחות מלחמות גלאקטיות וחיזרים והרבה יותר סמים וסצנות שמתרחשות בחדר השינה. החוויות עכשיו לא פחות חשובות מהתגליות.

כמה דוגמאות לספרים של העידן החדש:

  • הספר The Three Stigmata of Palmer Eldritch מאת פיליפ ק. דיק מתרחש בעתיד שבו כורים במאדים מתמכרים לסם המאפשר להם לחלוק את החוויות של דמויות נשויות בסימולציות.

  • הספר מכונת החלומות של אורסולה ק. לה גווין (תורגם ע"י דפנה לוי, הוצאת כתר, 1980) על אדם שחלומותיו יכולות לשנות את המציאות ואיך שהוא נופל תחת השפעתו של פסיכולוג כריזמטי.

  • הספר Behold the Man מאת מייקל מורקוק על אדם שנוסע חזרה בזמן לתקופה של ישו ומתאכזב.

כשזה מגיע לפנטזיה, אני לא חושב שיש משהו בתקופה הזאת שבאמת מאפיינת את הז'אנר ככלל. יש עכשיו הרבה יותר ספרים וסיפורים, אבל רוב הכתיבה עדיין פונה לקהלים הצעירים - ילדים ונוער.

עם זאת, גם בז'אנר הזה מרגישים את ההשפעה של שנות השישים. לדוגמא, בספר הקוסם מארץ ים (תורגם ע"י תמי כץ-מושיוב, הוצאת זמורה ביתן, 1985) אורסולה ק. לה גווין בכוונה כותבת את הדמות הראשית, גד, עם צבע עור חום ואת חברו הטוב בקיה עם צבע עור שחור. לעומת זאת, לנבלים מהקיסרות הקרגית יש צבע עור לבן.

סך הכל, יש הרבה מה לצפות אליו בעשור הקרוב ויש לי שורה של ספרים מדהימים מאת סופרים.ות לא פחות מדהימים שאני כבר מת להתחיל לקרוא.

#המסעממשיך שבוע הבא.







7 views